אז מה זה טריגר פינגר?

טריגר פינגר זוהי דלקת הגורמת להיצרות מעטפת הגידים המכופפים בכף היד. כשהשריר המכופף שנמצא באמה מתכווץ, אז הגיד נמתח וגורם לאצבע להתכופף. תנועת האצבע הופכת להיות לא חלקה בכיפוף ואז מרגישים כל מיני "קליקים" ותפיסות כאשר מכופפים את האצבע.

הגיע אלי מטופל שסובל מטריגר פינגר. הוא התלונן שכאשר הוא סוגר את ידו לאגרוף, הקמיצה נתפסת לו ונשארת מכופפת והוא נאלץ לתת לה איזה "פוש" או דחיפה חזקה על מנת שהיא תפתח. למזלו הדלקת באצבע עוד לא החמירה כל כך ולכן הוא מצליח ליישר אותה בחזרה. בחנתי את היד שלו, התחלתי לעבוד על כל היד שלו כדי להזרים דם ואז התחלתי לחפש אחר שריר מכופף הקמיצה. כשמצאתי אותו, המטופל אמר שהשריר מאוד מאוד כואב לו. עבדתי ספציפית עליו ועל הקמיצה עצמה. הכאב התחיל לפחות מעט. בסיום הטיפול, המלצתי למטופל לעשות מתיחות לשרירים המכופפים של היד מכיוון שהם מאוד מכווצים. לאחר הטיפול המטופל דיווח שהוא מרגיש נוקשות בקמיצה ושיותר קשה לו לפתוח אותה. הסברתי לו שזוהי הריאקציה המפורסמת ושמחר אשאל לשלומו. למחרת שלחתי לו הודעה בבוקר מה שלומו וזו הייתה תשובתו: "הרבה יותר טוב. האצבע השתחררה לגמרי".

שמחתי בשבילו.

מטופלת הגיעה אלי כשהיא מתלוננת על כאב בברך בזמן שהיא הולכת. 

לאחר אבחון החלטתי איך לטפל בה. בסיום הטיפול היא יורדת ממיטת הטיפולים, מתחילה ללכת ואומרת לי שעכשיו הכאב בברך אפילו עוד יותר חזק.

אמרתי לה שתתן לזה קצת זמן, כנראה שהגוף מגיב לטיפול והוא מתחיל בתהליך שנקרא ריאקציה - ניסיון של הגוף לחזור למצב שהוא מכיר, מעיין מלחמה בין הגוף לבין עצמו. לאחר כמה שעות המטופלת דיווחה לי שהכאב קצת פחת. יום למחרת, עברו כבר מעל ל-24 שעות, היא שולחת לי את ההודעה הבאה. אני קוראת ומתמלאת בתחושת סיפוק עצומה ונזכרת שוב למה בחרתי דווקא במקצוע הזה.

עברתי הכשרה לטיפול בנרות הופי. למי שלא מכיר, הנה כמה מילים על הנרות ובמה הם מטפלים:

״הטיפול בנרות הופי הוא שיטת טיפול טבעית לניקוי נוזלים מהאוזניים לתינוקות, ילדים ומבוגרים ויעיל לטיפול בדלקות חוזרות, נוזלים, הפרשות, בעיות סינוסים, אלרגיות, כאבי ראש, נחירות ופתיחת חסימות אנרגטיות במרכזים הסמוכים: גרון ועין שלישית.

הטיפול יעיל גם להפרעות שמיעה כתוצאה מדלקות חוזרות ולשיפור הקשב והריכוז כתוצאה מהפרעות באוזניים. בנוסף, ניתן להניח את נרות ההופי על שרירים תפוסים ולשחרר חסימות אנרגטיות גם ממקלעת השמש ומאזור הבטן התחתונה והטבור.

הטיפול אינו מתיימר להחליף טיפול רפואי

מי המציא את השיטה?

זוהי שיטה טבעית הקיימת מאות שנים. האינדיאנים של שבט ה"הופי", פיתחו שיטה לשחרור מחסימות אנרגטיות ולניקוי אוזניים ולשאיבה טבעית של הנוזלים שהצטברו באוזניים על ידי צינור חלול אותו הכינו מעלים.

השימוש בה היה נפוץ גם במזרח, שם נזירים טיבטים השתמשו בשיטה דומה על מנת לטהר את הנפש ולפתוח את המרכזים האנרגטיים של הראש. הנרות שאני משתמשת בהם, עשויים מכותנה טבעית וטבולים בדונג דבורים טבעי.

איך זה עובד?

בזמן שמתקיימת בערה בחלק העליון של הגליל חלול דמוי הנר, (עשוי מבד כותנה הטבול בדונג דבורים טבעי), נוצרת באופן טבעי פעולת יניקה עדינה. בעוד המטופל נהנה מהרחש העדין דמוי הגלים, האוזן מתנקה מההפרשות המיותרות שהצטברו באוזן, ובאופן לא מוסבר מתנקים גם את הסינוסים והאזורים שמאחורי עור התוף.

למי זה מתאים?

הטיפול מתאים לתינוקות, ילדים ומבוגרים. מאחר וקיים קשר הדוק בין שמיעה לבין הפרעות קשב וריכוז, קיימים מצבים רבים שלאחר

שאיבת הנוזלים והדונג מהאוזניים, משתפר מצב הקשב והתפתחות הילד ניכרת. הטיפול יוצר הקלה משמעותית בבעיות של אלרגיות, הפרעות שמיעה כתוצאה מדלקות חוזרות באוזניים, נוזלים או חסימות ועוזר לפינוי חסימות בסינוסים ולפתרון כאבי ראש.

בנוסף, אנשים הסובלים מנחירות כתוצאה מחסימות בסינוסים ובאף, מצליחים במקרים רבים להיפטר מהבעיה לאחר מספר מועט של טיפולים.

האם הטיפול הוא במקום טיפול רפואי?

הטיפול אינו במקום טיפול רפואי. יחד עם זאת, ישנם מקרים בהם הרופאים עצמם הם אלה ששולחים את הילדים והמבוגרים לטיפול, במיוחד כשמדובר ברופאים בעלי מודעות לרפואה טבעית ולטיפולי הרפואה המשלימה, למרות שהמודעות לכך אצל רופאים רבים אינה גבוהה.״

מתוך ynet

הגיעה אלי מטופלת שבמשך 3 שנים היא סובלת לסירוגין מדלקת במפרק הלסת. ברמה שאפילו לאכול בננה כואב לה. קשה לה לפתוח את הפה. 

זכרתי מה שהמורה היקר שלי ברקמות עמוק לימד אותי. שאלתי אם היא חורקת שיניים, לא ידעה לענות לי, אבל ציינה שיש לה סד לשיניים לילה.

התחלתי את העבודה על שריר הטמפורליס. הרגשתי בו הרבה טריגרים ולמטופלת ממש כאב. פירקתי טריגר אחרי טריגר ואז קצת עבודה על שריר המאסטר. ביקשתי ממנה לנסות לפתוח פה ולהרגיש איך השרירים. היא פתחה את הפה והופתעה שפחות כואב ושטווח הפתיחה גדל. המשכתי לפרק עוד טריגרים. בסוף הטיפול המטופלת יכלה לפתוח את הפה לגמרי ללא כאבים ואף הצליחה להזיז את הלסת לשני הצדדים. היא הייתה מאוד מופתעת מכך smile emoticon

הסברתי לה שלא תמיד ניתוח או כדורים באמת פותרים את הבעיה. לפעמים זה הכל מתחיל ומסתיים בשריר מכווץ שהחליט למשוך את השרירים מסביבו וליצור דלקת כואבת.

אתם חורקים שיניים? יש פיתרון אמיתי שהוא לא בדמות סד או כדורים.

הגיעה אלי מטופלת בהריון. לרוב נהוג לחשוב שהטיפול היחיד שניתן לתת לאישה הרה זה נטו עיסוי מפנק וזהו. לא כך הדבר!! אישה הרה סובלת מאוד מכאבי גב.

אומנם אסור לטפל באיזור האגן בשביל לא לשנות את הצורה שהוא מקבל בשביל ההיריון, אבל בהחלט ניתן לטפל בזוקפי הגב שמושכים את האגן וגורמים לתופעת "הישבן הבולט החוצה", דבר שגורם ללחץ חזק על החוליות התחתונות ולכאב. אז עבדתי למטופלת על זוקפי הגב שהיו מאוד מאוד מכווצים וכן הדגמתי לה כמה מתיחות מעולות לגב התחתון שמאוד מקלות על הכאבים ומשחררות מעט את את הלחץ שנוצר בחוליות. אני קוראת לזה מעיין דרך עקיפה לעקוף את הבעיה שאסור לטפל באגן. כמו כן, כשאישה הרה, יש מספר נקודות שאסור לגעת בהן בשל העובדה שלפי הרפואה הסינית אלו נקודות שמורידות אנרגייה ויכולות לגרום לצירים מוקדמים. אז ניתן לעשות עיסוי רגיל ואף חזק ומשחרר, תוך כדי ששמים עין שלא נוגעים באותן נקודות. אותה אישה הרה יצאה מאושרת, היא לא רק נרגעה, אלא היא גם יצאה עם הקלה משמעותית בכאבי הגב שמהם סבלה.

אישה לא חייבת בהכרח לסבול מכאבים בזמן ההריון. ברוב ניתן ואף רצוי לטפל.

הייתה לי מטופלת שסבלה מקיפוזיס (גיבנת), היא הייתה בטוחה שמדובר בעניין גנטי כי יש את הבעיה הזו לסבתא שלה, אבא שלה ואחותה. הסברתי לה ממה זה יכול לנבוע - ביטחון עצמי נמוך כשאדם מסתגר, ניסיון להסתיר חזה שמתפתח, ישיבה/עמידה לא זקופה.

מה שקורה זה ששרירי בית החזה (פקטורליס) מתכווצים, שרירי הדלתא הקדמי גם כן מתכווצים וביחד נוצר סיבוב פנימי של הידיים. כתוצאה מכך השכמות נמתחות, נוצר בהן כאב והגב מקבל כיפוף.

עבדתי על שרירי החזה והדלתא. לאט לאט התחילו לראות תוצאה - הכתף התחילה להשתחרר ולהיות יותר מונחת על המיטה, בית החזה נפתח יותר, הגיבנת קטנה והשכמות היו פחות מתוחות ופחות כואבות. המטופלת הייתה בהלם, שברתי לה את המיתוס שזה גנטי.

המלצתי לה לבצע מתיחות לשרירי החזה ולעשות תרגיל מעולה לקירוב השכמות - לעמוד מול פינה של קיר, להניח ידיים ברוחב הכתפיים ולעשות כמו שכיבות שמיכה.

טיפול אחד לא מספיק, זה תהליך לשחרר את השרירים הללו, אבל.... כבר בטיפול הראשון רואים תוצאות.

כל מי שחשב שדורבן זו בעיה גנטית, זו טעות... זו בעיה נרכשת כתוצאה מהליכה מרובה על נעלי עקב, נעליים לא נוחות ותפיסות של התאומים והסולאוס שמושכים את גיד אכילס וזה גורם לחיכוך שיוצר דלקת ומשם הדרך לדורבן מאוד קצרה.

בנוגע לנקע, תמיד אמרו לי שאם נקעתי פעם אחת את הרגל אז כל החיים אסבול מנקעים חוזרים.... גם זה לא נכון. מניסיוני האישי, לאחר שנקעתי את הרגל, קיבלתי טיפול שבו עבדו לי על השרירים שהתכווצו כתוצאה מהטראומה שהרגל עברה ובמקביל חיזקתי את השרירים שנמתחו הן באמצעות תרגילים והן באמצעות טיפול הדבקה של קינזיו טייפינג.

בתור מעקמת רגל סידרתית, המצב כיום הרבה יותר טוב. הרגל יציבה וכבר לא מסתובבת פנימה כמו בעבר.

לסיכום - סובלים מנקעים חוזרים? סובלים מדורבן? נקעתם את הרגל ממש עכשיו וחשים כאב אקוטי ונוראי? בדיוק בבעיות הללו למדתי לטפל. 

צרו קשר איתי ובואו לטיפול

אילו שרירים יכולים לגרום לכאבי ראש או מיגרנות ?

על אף שיש גורמים נוספים מלבד שרירים שיכולים להוביל אל כאבי ראש או כאבי צוואר, באבחון כאבי ראש חדים חשוב לשלול הקרנת כאב כמקור הכאב. לכן חשוב לבדוק את תפקוד שרירים אלו :

שריר מפנה הראש (Sternocliedomastoid) – השריר נמצא בחלק הקדמי של הצוואר ובדרך כלל הכאבים המוקרנים ממנו מורגשים בחלק האחורי של הצוואר. מכיוון שיש לו קשר לגזע המוח ולעצב התועה (Vagus Nerve) הוא גורם למגוון סימפטומים נוירולוגיים בראש ובפנים. כמו כן, השריר יכול לגרום לבעיות בשיווי משקל, סחרחורת ובחילה.

שריר הטרפז (Trapezius) - תפקידו העיקרי של הטרפז הוא להזיז את הכתף. אך השריר יכול גם להיות המקור של הקרנת כאב אל אזור הרקה. הכאב המוקרן מהסיבים העליונים של שריר הטרפז ומורגש לרוב ברקות אך לעיתים גם בשריר הלעיסה, בלסת ובחלק האחורי של הראש.

שריר הלעיסה (Masseter) - השריר החזק ביותר בגוף ביחס למשקלו וגודלו הוא זה שמספק את המומנטום הדרוש למלאכת הנשיכה והלעיסה. שריר הלעיסה יכול לגרום להקרנה של כאב ברמות שונות באזור הלסת, מכאב חד במפרק הלסת ועד קושי ממשי בפתיחת הלסת. לשריר ישנה גם השפעה של מיתרי הקול ולאחר עיסוי של השריר זמרים רבים דיווחו על הצלחה בהגעה אל צלילים גבוהים יותר. שריר זה יכול לגרום לכאבים לא מוסברים בשיניים. בין התופעות המשויכות ללחץ על השריר יש: רגישות השיניים לחום קור, רגישות השיניים למגע, כאבים בחלק הקדמי של הפנים ועוד. פרוזאק ותרופות אנטי דיכאוניות אחרות הגורמות ללחץ על השריר יכולות לגרום לתופעה של חריקת שיניים בלילה ולכאבי ראש המוקרנים מהלחץ המופעל על השריר.

שריר הרקה (Temporalis) - שריר הרקה הינו שריר שטוח ורחב המכסה את אזור הרקה מעל האוזן העובד ביחד עם שריר הלעיסה ועוזר במלאכת הלעיסה. כאבים משרירי הרקה יורגשו בחלק הקדמי ובצדי הראש. תפיסות בשריר זה יכולה גם להיות הגורם לכאבים ורגישות בשיניים העליונות.

שריר עוצם העין (Orbicularis Oculi) - השריר נמצא מסביב לעין ואחראי על עצימת העין ומצמוץ. מתח בשריר זה יכול לגרום לכאב מסביב לעין ובצד האף. מתח של שריר זה יכול גם לגרום לבעיות בראייה כגון אותיות קופצות בזמן קריאה, טיקים בעין וצניחת העפעף העליון. בכדי לטפל בשריר עוצם העין בצורה הטובה ביותר, חייבים לטפל גם בשריר מפנה הראש ושריר החיוך.

שריר החיוך ( Zygomaticus) – תפקיד שריר החיוך הינו למשוך את השפה העליונה מעלה ואחורה. שריר החיוך, כמו גם שריר עוצם העיניים, הינו שריר שמקרין כאב לאזור האף. לעיתים מבלבלים בין הכאב המוקרן משריר החיוך לבין בעיות בסינוסים. הקרנת הכאב משריר החיוך יכולה להגיע עד אזור המצח.

שריר העורף-מצח ( Occipitofrontalis) - השריר מורכב משני חלקים, החלק האוקסיפיטלי והחלק הפרונטלי. שני החלקים מחוברים על ידי אפונוירוזה (Aponeurosis) שהיא רקמת החיבור המצפה את השרירים. החלק האוקסיפיטלי נאחז בעצם האוקסיפיטלית, מושך אותו קדימה ונאחז באפונוירוזה. החלק הפרונטלי נאחז בעור וברקמה השטחית של הגבות, עובר אחורה ונאחז באפונוירוזה. שריר זה בעצם עוזר בפתיחת העין והרמת הגבה. כאב משריר זה יכול להיות מוקרן לכל אזור הראש ויכול לגרום מיגרנה של העין . שריר זה הוכח כמקור לכאבי מיגרנה שונים כולל מיגרנה של העין. הקרנת הכאב משריר זה אל אזור העין מחייבת טיפול ממוקד בשריר.

התכווצות שריר נגרמת בשל מתיחה או קריעה של סיבי השריר, לרוב בשל תנועה רחבה מדי ממגבלות התנועה של השריר, או בשל מאמץ כבד על השריר. במקרים קלים רק סיבים אחדים של השריר נפרדים זה מזה ומרקמות החיבור שסביבם או נקרעים, אולם במקרים חמורים קריעת סיבי השריר ורקמות החיבור סביבו גורמת לפגיעה בתפקוד השריר, לנפיחות ולכאבים עזים.

הפגיעה במבנה התקין של השריר גוררת איתה שינויים כימיים רבים. התגובה העקרית לאחר הפגיעה בשריר היא דלקתית: מתווכים כימיים רבים מתחילים לזרום לאיזור, בהם היסטמין, סרוטינין, ברדיקינין ופרוסטגלנזינים. כימיקלים אלה מרחיבים את כלי הדם ומגבירים את חדירות כלי הדם.

תוצאה מהרחבת כלי הדם ויציאת נוזלים מתוכם, זולגים חלבונים אל סביבת השרירים. התוצאה של שני תהליכים אלה היא אודם נפיחות וכאב באיזור. מספר שעות עד ימים מהפגיעה בשריר מתחיל תהליך הבניה המחודש של הרקמות וסיבי השריר.

תאים מסוג פיברובלסטים מתחילים ליצור קולגן וצלקת סביב השריר. בשלב זה השריר עדיין פגיע מאוד, וחזרה לפעילות הגופנית תביא להרס נוסף של השריר ולפגיעה בתהליך הריפוי. לאחר יציאת הצלקת ותיקון של השריר שנפגע, מתחיל הגוף לפנות את "חומרי הבניין".

אז למה בעצם השריר נתפס מלכתחילה? זו עוד דרך של הגוף להגן עלינו מפני תנועות חדות מדי, ממושכות מדי או כבדות מעבר לגבולות היכולת של השריר. הבשורה היא שיש מה לעשות, והרבה, כדי למנוע את המצב וגם כדי להקל על שריר תפוס.